מסיבה של פרות

הבנות שיחקו הרבה זמן יחד. לא ממש הקשבתי. הן אמרו: "יש לנו מסיבה של פרות היום", הביאו את תיק החיתולים הישן שלהם, אלוהים יודע מאיפה, והתחילו לארוז לקראת טיול ב"מנהרה". הן ארזו את האוהל, "וגם פצפוצים קטנים, ואת הבובות התינוקות שלנו, וספר, ואת פודינג שעשינו לו יומולדת." ועוד כל מיני דברים. פתאום שמעתי אותן אומרות שהן אורזות גם ענבים. הסתובבתי וראיתי את סופי עם קערת זכוכית גדולה מלאה בענבים, עושה את דרכה באיטיות לעבר התיק. רצתי ולקחתי את הקערה. היא התקרבה לאמה, ואמרה: "לקחו לנו את הענבים."
פתאום המסיבה של הפרות קיבלה טוויסט אפל משהו כשאמה ארזה את בובת פינוקיו, ואמרה לסופי: "הוא הקצב של הפרות, את מבינה?"
סופי: "שלום קצב של פרות! אוי, הוא נופל כל שתי שניות, הקצב של הפרות."
אני:"מה עושה קצב?"
סופי: "הוא כותר את הכתב של הפרות."
אה.