קונדישינר

היום הבנות שיחקו נורא יפה כל אחר הצהרים בדורותי ודורותי. יש להן כבר בובות לכל דמות, ובשלב מסויים הן הלכו בשורה ארוכה ומחוברת בידיים עם טוטו , הדחליל, איש הפח (בובת פינוקיו) ובובה גדולה שהיתה אמורה לשחק את תפקיד האריה אבל הוסבה על ידי סופי ל"נעמי, האחות הקטנה של דורותי." כשאמיר חזר הביתה הוא היה מיד דוד הנרי, והקים להן בית מאוהל מתקפל. הן ישבו באוהל והוא שקשק אותן בטורנדו אדיר. היה מצחיק. אחר כך, כשהוא התעייף מלהשתולל על הרצפה, הבנות עשו באוהל מסיבת יום הולדת לגלינדה. לא ראיתי, אבל שמעתי את תוכנה. הן שרו שירים, הרימו אותה ארבע פעמים, אחת לשנה הבאה, ואמה קראה לה ברכה מנעמי האחות החדשה (ברכה מאתמול שנשארה בחוץ.) זה הלך ככה: "יום הולדת שמח לגלינדה הקטנה. וגם אהבה. מנעמי."
אחר כך אמה שרה לעצמה את יונתן הקטן. היא התבלבלה קצת, והבחינה שזה נורא דומה לשפן הקטן, אז היא עברה לשיר את זה, עם ה-להלהלה אפצ'י, אבל אז היא הבינה שזה בדיוק אותו הדבר כמו השיר 'אני פורים', רק ששם אין אפצ'י. היא אמרה שבשני המקרים אפשר לסיים את השיר ב"להלהלהלה - אולה!" אותי זה הרשים עמוקות.
באמבטיה הן השתוללו, כרגיל. סופי שלחה יד לבקבוק סבון שלא מוכר לה, שפכה מתוכו קצת סבון על היד, הסתכלה לבדוק אם אני כועסת, ראתה שלא, מרחה לעצמה את כל הגוף הקטן שלה, ואמרה בשמחה: "זה מרכך גוף!!!"