כלב קטן התחיל להסניף את אמה בהתלהבות ברחוב טשרניחובסקי, והיא נורא נבהלה וברחה, נצמדה לקיר והתחילה לבכות. אני והבעלים הגיי שלו אמרנו לה שזה כלב מתוק ותינוק שלא רוצה לעשות לה שום דבר רע, אבל היא היתה מבוהלת. האיש אמר לה: "תלטפי אותו, מתוקה! תראי שהוא חמוד!" ואמה, עם דמעות של אימה בעיניים, אבל תמיד-תמיד ליידי, אמרה בבכי: "אנחנו לא יכולות ללטף אותו עכשיו, אנחנו הולכות לגן מאיר. אני מצטערת."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה