הלכנו לגן כשסופי נעצרה ליד חנות מוצרי התיירים ותשמישי הקדושה ולא הסכימה להתקדם. "אמא, בואי!!!" באתי. היא הצביעה לי על צלחת עם תבליט של ירושלים וביקשה שניקנה אותה כי היא ממש יפה. אמרתי שלא נקנה אותה, אבל ניסע לשם בקרוב.
סופי: "נכון שבירושלים אנשים ישנים כשיש שמש?"
אני: "לא, זה לא בחו"ל. זה בישראל."
סופי: "נכון. זה ממש רחוק. זה קרוב לבית של ניתאי וטליה."
אני: "זה הרבה יותר רחוק משם. בפסח אנחנו ניסע לשם באוטו, ליום הולדת של תומי."
סופי: "או אולי באוטובוס."
אני: "אולי."
אמה: "אבל אני לא רוצה לנסוע לירושלים, אני רוצה לנסוע לקנזס!"
גם אני.
סופי: "נכון שבירושלים אנשים ישנים כשיש שמש?"
אני: "לא, זה לא בחו"ל. זה בישראל."
סופי: "נכון. זה ממש רחוק. זה קרוב לבית של ניתאי וטליה."
אני: "זה הרבה יותר רחוק משם. בפסח אנחנו ניסע לשם באוטו, ליום הולדת של תומי."
סופי: "או אולי באוטובוס."
אני: "אולי."
אמה: "אבל אני לא רוצה לנסוע לירושלים, אני רוצה לנסוע לקנזס!"
גם אני.
 |
| אמא, בואי! את חייבת לראות! |
 |
| ובלי קשר - הקטע הזה עם הספגטי |
איזה חמודות אלה... גם סוסו עדיין בטוח שהדירה בסן פרנסיסקו היא היא סן פרנסיסקו, ומרסל בטוח שאותה הדירה ממש היא לונדון!
השבמחק