אמה: "התרגשתי כל כך והיו לי דפיקות לב חזקות, כמו של גורילה!"
אני: "גורילה?!"
אמה: "כן!!!"
מדגימה: דופקת על החזה באגרופים ושואגת כמו טראזן.
קראנו את נוריקו סאן הילדה מיפן, הפייבוריט החדש בבית שבתוך העמוד הראשון שלו יש עוד פתק שסבתא מורי כתבה לגננת שלי, שתאפשר לי לקרוא במהלך שנת הצהריים של הגן. בסוף אוה הילדה הבהירה משבדיה טסה הביתה והיא מנופפת בממחטה.
אני: "יש לה ממחטה כי אולי היא בכתה קצת ורצתה לנגב את הדמעות. לפעמים זה עצוב כשנפרדים."
אמה: "אווו."
אני: "אבל זה גם שמח, את יודעת למה?"
אמה: "כי אז חופשיים!"
אני: "גורילה?!"
אמה: "כן!!!"
מדגימה: דופקת על החזה באגרופים ושואגת כמו טראזן.
קראנו את נוריקו סאן הילדה מיפן, הפייבוריט החדש בבית שבתוך העמוד הראשון שלו יש עוד פתק שסבתא מורי כתבה לגננת שלי, שתאפשר לי לקרוא במהלך שנת הצהריים של הגן. בסוף אוה הילדה הבהירה משבדיה טסה הביתה והיא מנופפת בממחטה.
אני: "יש לה ממחטה כי אולי היא בכתה קצת ורצתה לנגב את הדמעות. לפעמים זה עצוב כשנפרדים."
אמה: "אווו."
אני: "אבל זה גם שמח, את יודעת למה?"
אמה: "כי אז חופשיים!"
פשששש
השבמחק