אמה וסופי הלכו היום לגן. נכנסנו והן ישר רצו והתיישבו ליד טניה לשמוע סיפור. כשאמרתי ביי הן אפילו לא צייצו. יצאתי משם מרחפת על עננים. כשחזרנו בצהרים לקחת אותן הן הגישו לנו חלות קטנות של יום שישי שהן אפו והיו מאוד גאות בעצמן. הלכנו לקנות לנו ארוחת צהריים של סביח לאבא ואמא ופוואפל לבנות, אבל אחרי כל החלה הן כבר לא אכלו כלום. רק דיברו בלי הפסקה בזמן שאני ואמיר אכלנו. אחרי זה הן נשכבו לבד לנוח ונרדמו בלי שאף אחד ישב לידן או יספר להן סיפור. קלאסה.
אחה"צ היינו אצל סבתא מורי ששלפה מהבוידעם את הבובה שלה משנות החמישים, לה היא החליטה היום לקרוא מיכלי. הבנות רבו על מיכלי, רקדו איתה וסיפרו לה סיפורים. הבובה החצי קרחת עם האצבע השבורה לא נהנתה ככה שנים.
הן מאוד אוהבות להדליק ולכבות את מנורות הלילה שמעל המיטה של סבתא, וסופי אמרה: אני מכבה את האור! ומיד אחרי זה, כנראה בניסיון לומר את ההפך , אני מדליקה את החושך!
בדרך חזרה, הכוכבת, שמאוד אוהבת לפטפט במוניות, צעקה "וואוווווו" בכל פעם שהמונית פנתה, ואז אמרה בחומרת סבר ובווליום רציני: "זאת מונית מסוכנת מאוד!" ו"היא מסוכנת המונית הזאתי!" ואחר כך "צריך לנקות אותה! בואו ננקה אותה!" אני וסבתא מורי נקרענו מצחוק. הנהג לא ממש.
אחה"צ היינו אצל סבתא מורי ששלפה מהבוידעם את הבובה שלה משנות החמישים, לה היא החליטה היום לקרוא מיכלי. הבנות רבו על מיכלי, רקדו איתה וסיפרו לה סיפורים. הבובה החצי קרחת עם האצבע השבורה לא נהנתה ככה שנים.
הן מאוד אוהבות להדליק ולכבות את מנורות הלילה שמעל המיטה של סבתא, וסופי אמרה: אני מכבה את האור! ומיד אחרי זה, כנראה בניסיון לומר את ההפך , אני מדליקה את החושך!
בדרך חזרה, הכוכבת, שמאוד אוהבת לפטפט במוניות, צעקה "וואוווווו" בכל פעם שהמונית פנתה, ואז אמרה בחומרת סבר ובווליום רציני: "זאת מונית מסוכנת מאוד!" ו"היא מסוכנת המונית הזאתי!" ואחר כך "צריך לנקות אותה! בואו ננקה אותה!" אני וסבתא מורי נקרענו מצחוק. הנהג לא ממש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה