התעוררנו הבוקר, ושאלתי את הבנות איזה חג היום. סופי מייד ענתה ש'חג יום השנה' היום. היא התחננה שאני אוריד את הקרש מהמיטה כדי שהיא תוכל ללכת כבר לברייני למסיבה. לברייני נלך בערב, הבטחתי, אבל קודם צריך ללכת לסנטר, לקנות כמה מתנות לחג.
נסענו לסנטר, קנינו צעצוע ליהל ושני עטים עם בובות של שלגיה וטינקרבל בקצה שלהם לבנות. זה העסיק אותן בשעתיים הבאות. הן כיסו אותן בשמיכות ממגבונים. מפעם לפעם התקשרנו כדי לשיר למישהו שנה טובה, וסופי התמחתה בלשיר את זה עם הקדשה אישית: שנה טובה לך סבתא/דליה/רינתי/לני/חני וכו'.
הייתי אובדת עצות לגבי המתנה של ברייני והבנות הציעו שנקנה לה ברביות.
פגשנו את הלל וחן בצומת ספרים, שם הן ישבו וקראו איזה 20 דקות על נסיכות ופיות וכאלה, הלל סידר את הספרים על מדפים, ואני השלמתי קצת מתנות. בסוף קנינו לברייני את "אל תגע בזמיר", באנגלית כמובן. אני בונה על כך שהיא לא קראה את זה מגיל 15. אולי בסוף יתברר שבכל זאת היה עדיף לקנות לה ברבי.
נסענו לסנטר, קנינו צעצוע ליהל ושני עטים עם בובות של שלגיה וטינקרבל בקצה שלהם לבנות. זה העסיק אותן בשעתיים הבאות. הן כיסו אותן בשמיכות ממגבונים. מפעם לפעם התקשרנו כדי לשיר למישהו שנה טובה, וסופי התמחתה בלשיר את זה עם הקדשה אישית: שנה טובה לך סבתא/דליה/רינתי/לני/חני וכו'.
הייתי אובדת עצות לגבי המתנה של ברייני והבנות הציעו שנקנה לה ברביות.
פגשנו את הלל וחן בצומת ספרים, שם הן ישבו וקראו איזה 20 דקות על נסיכות ופיות וכאלה, הלל סידר את הספרים על מדפים, ואני השלמתי קצת מתנות. בסוף קנינו לברייני את "אל תגע בזמיר", באנגלית כמובן. אני בונה על כך שהיא לא קראה את זה מגיל 15. אולי בסוף יתברר שבכל זאת היה עדיף לקנות לה ברבי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה