הערב סופי לא ממש רצתה לאכול, ואמה לקחה את המשימה על עצמה. היא הרימה חתיכת פסטה, טבלה אותה בקטשופ והובילה אותה אל פה הסרבנית.
"את רוצה קצת פסטה, סופי?"
סופי נענעה בראשה במרץ לשלילה.
"אבל היא טעימה! אבל היא רוצה להכנס! הוהוהוהו... היא בוכה אבל! היא רוצה להכנס לפה שלך!"
הלא יאומן קרה. הקטנה פתחה את הפה ואכלה.
"את רוצה קצת פסטה, סופי?"
סופי נענעה בראשה במרץ לשלילה.
"אבל היא טעימה! אבל היא רוצה להכנס! הוהוהוהו... היא בוכה אבל! היא רוצה להכנס לפה שלך!"
הלא יאומן קרה. הקטנה פתחה את הפה ואכלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה