מחרשה רתומה לשתי שוורות

אתמול לקחנו את הבנות, אחרי שהיינו אצל אופירה בצהריים, לראות את הדירה בי.ל. פרץ. קיבלנו השבוע את המפתח, ואמיר הסביר שאנחנו עומדים לראות בית ריק. הן נורא התרגשו, וכל הדרך למעלה הן קראו "אין בו צעצועים! זה בית ריק!". כשנכנסנו לדירה סופי חיבקה את הקיר ואמרה: "אוווו... בית ריק!". כשחזרנו אמה קצת נלחצה. היא התחילה להגיד: "אבל... אבל כל הצעצועים שלנו פה! והטלביזיה שאנחנו רואים דורה!" הרגענו אותה שאנחנו לא עוברים לשום מקום.

היום נסענו לבית של דודו (דבי) אחות של ברייני, ליד בית שמש. יש להם בית על עץ, וכרם, ויקב קטן, וטרקטורים, וענבים, ורימונים, והיה מאוד כיף. אמה וסופי שיחקו עם תום ובר שהרכיבו אותן על מיטה עם גלגלים ויצרו מין מחרשה מאוד מעניינת. הנה הוידיאו, והתמונות: