אתמול בערב סבא ודליה הגיעו ודליה הפתיעה את כולנו כשהיא הביאה לבנות במתנה שתי תחפושות של פרות משה רבנו. אחרי שהן ביררו שזה לא במקום התחפושת שהן מתכננות לעצמן בפורים, הן התפנו להסתער על השקית, להתלבש ולהתעופף בכל הבית. הן הודיעו שמחר הן ילבשו את התחפושת לגן.
אני: "אבל מחר לא פורים."
סופי: "לא אכפת לנו."
הבוקר אמה רצתה רק את הטוטו, בלי כנפיים ומחושים. היא אמרה שהיא לא פרת משה רבנו בכלל, וחבשה כובע אפור מחוייט. כשהיא היתה כבר כמעט מוכנה סופי הורידה גרביים. אחר כך גיליתי שהיא עשתה את זה במחאה כי היא לא רצתה את הטייטס אלא גרביונים, אבל כששאלתי: "סופי, מה את עושה?!" היא אמרה לי בפרצוף תמים: "לא ידוע."
יצאנו לגן, וכשאמא של אוריה עברה אותנו, עם הכלבה סביח, היא אמרה: "על אמה וסופי נכתב השיר 'יש לי יום יום חג'." תכלס.
כשהגענו תניה היתה בחוץ. סופי התעופפה אליה וקפצה לתוך הידיים שלה לחיבוק באויר, ואמה התקרבה וסיפרה לה שגנבו לה את הכנפיים והמחושים. המממ.
אני: "אבל מחר לא פורים."
סופי: "לא אכפת לנו."
הבוקר אמה רצתה רק את הטוטו, בלי כנפיים ומחושים. היא אמרה שהיא לא פרת משה רבנו בכלל, וחבשה כובע אפור מחוייט. כשהיא היתה כבר כמעט מוכנה סופי הורידה גרביים. אחר כך גיליתי שהיא עשתה את זה במחאה כי היא לא רצתה את הטייטס אלא גרביונים, אבל כששאלתי: "סופי, מה את עושה?!" היא אמרה לי בפרצוף תמים: "לא ידוע."
יצאנו לגן, וכשאמא של אוריה עברה אותנו, עם הכלבה סביח, היא אמרה: "על אמה וסופי נכתב השיר 'יש לי יום יום חג'." תכלס.
כשהגענו תניה היתה בחוץ. סופי התעופפה אליה וקפצה לתוך הידיים שלה לחיבוק באויר, ואמה התקרבה וסיפרה לה שגנבו לה את הכנפיים והמחושים. המממ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה