טייגר לילי בידינו

הבוקר הוחלט שדי כבר עם הישבנון, ומתקדמי לדרגש וישיבה על השירותים. סופי הסבירה שזה "כי אנחנו כבר גדולות וגם הטוסיק שלנו גדול."
אחרי הגן אני ואמיר אספנו את הבנות ונסענו להיכל נוקיה, שם היתה למיומנה הופעה מכורה קצרה. הבנות ישבו בישיבת השחקנים, ראו איתי את ההופעה ומשם נסענו לחולון, לאסוף את ריטה ולצאת במסע חיפושים אחר תחפושת טייגרלילי של סופי. בחנות השניה באיזור התעשיה של חולון נמצאו מלבושי האינדיאנית ונרכשה, באדיבות ריטה, גם תחפושת של אליס, שיהיה. משם הלכנו לסינמה סיטי, אכלנו במסעדה, הבנות השתוללולולולולו וחזרנו הביתה די מאוחר.

למרות השעה הן התעקשו שנקרא פרק מהספר על בילבי, הספר הארוך שקראנו פעם אחת. סופי ביקשה שנקרא את הפרק על זה שבילבי שוטפת רצפה, אבל לא מצאתי כזה דבר. עברתי הלוך חזור שוב ושוב, וכלום. לא בציורים ולא בשמות הפרקים. אמרתי לה שזה בטח בספר השני, של הקטנים. היא ביקשה לחפש בעצמה ועברה על כל העמודים. אני כבר חשבתי שאני מאבדת את זה כשהיא עצרה בעמוד עם ציור של ברושים.
סופי: "את זה תספרי."
אני: "זה הפרק שהם יוצאים לטיול. את רוצה שהם יוצאים לטיול?"
היא הנהנה ואני התחלתי לקרוא. אחרי שניים וחצי משפטים בילבי כבר עשתה ספונג'ה, ואחרי עוד כמה שורות היא סיימה והחבר'ה יצאו להרפתקאות.