אחרי הגן הלכנו לבית של יואבי. גם הלל וחן באו, וגם רומי ואמא שלה גל. ממש מסיבת גן. הגענו לחוד. בדרך הבנות סיפרו לי, די במלשנות ובביקורת, שלירוני הגננת אמרה שכל הכלבים נושכים.
אני: "מה פתאום. רוב הכלבים לא נושכים."
סופי: "נכון. אפילו לוקה לא נושכת. רק אם ממש מעצבנים אותה."
אמה: "גם הלל נושך רק אם ממש מעצבנים אותו."
עברה על פנינו, בפינת פינסקר, חבורה גדולה של רצים צעירים. לסופי כמעט נשמטה הלסת והיא אמרה: "זה כמו מפל של אנשים!!!"
בדרך הביתה הלכנו למצוא את הארנב שחי בין החתולים ברחוב של יואב. הדר ציידה את הבנות בכרוב, בטטה ועגבניה, ונתנה הוראות מדוייקות דרך החלון איך מגיעים אליו. לא יאומן כי יסופר, מצאנו אותו. חום ושמנמן. בין החתולים. נתנו לו כרוב והלכנו משם. כשאמיר חזר אמה רצה וסיפרה לו על האירוע המרגש:
אמה: "אבא! אתה לא מאמין! ראינו ארנב! ונתנו לו כרוב!"
אמיר: "איפה היה ארנב?"
אמה: "ליד הג'יפ הכתום!"
ממש ג'י.פי.אס אנושי.
ועכשיו הן באמבטיה. סופי, שרצתה להשיג את תשומת לבה של אמה, וקראה שוב ושוב 'תקשיביייי!!!' לשוא, צעקה פתאום: "תקשיבי, אחות גדולה!!!"
אני: "מה פתאום. רוב הכלבים לא נושכים."
סופי: "נכון. אפילו לוקה לא נושכת. רק אם ממש מעצבנים אותה."
אמה: "גם הלל נושך רק אם ממש מעצבנים אותו."
עברה על פנינו, בפינת פינסקר, חבורה גדולה של רצים צעירים. לסופי כמעט נשמטה הלסת והיא אמרה: "זה כמו מפל של אנשים!!!"
בדרך הביתה הלכנו למצוא את הארנב שחי בין החתולים ברחוב של יואב. הדר ציידה את הבנות בכרוב, בטטה ועגבניה, ונתנה הוראות מדוייקות דרך החלון איך מגיעים אליו. לא יאומן כי יסופר, מצאנו אותו. חום ושמנמן. בין החתולים. נתנו לו כרוב והלכנו משם. כשאמיר חזר אמה רצה וסיפרה לו על האירוע המרגש:
אמה: "אבא! אתה לא מאמין! ראינו ארנב! ונתנו לו כרוב!"
אמיר: "איפה היה ארנב?"
אמה: "ליד הג'יפ הכתום!"
ממש ג'י.פי.אס אנושי.
ועכשיו הן באמבטיה. סופי, שרצתה להשיג את תשומת לבה של אמה, וקראה שוב ושוב 'תקשיביייי!!!' לשוא, צעקה פתאום: "תקשיבי, אחות גדולה!!!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה