דיאגנוזה

אתמול בערב הבנות ישנו אצל סבתא ואנחנו הלכנו לחגוג לאמיר במסעדה בשם 44' שנמצאת בנחלת בנימין עם אופירה ודרור. היה נחמד גם לנו וגם להן. הן הלכו לישון בתשע, קמו בשמונה וחצי בבוקר ואפילו הכינו כדורי שוקולד כדי לחלק במסיבת יום ההולדת של אבא בבית של אופירה. אספנו אותן. היה יום יפה וחיכה שולחן חגיגי בחצר, עם בלונים. בני הדודים הספרדיים של אמיר גם הגיעו, ככה שהיו המון ילדים: הבנות, שלושת הבנים של אופירה, יהלי של רוני ואילון ועלמה של נילי. היה טעים ומקסים.

כשסיימנו עם האוכל אמה מצאה תיק רופאים ויצאה לבדוק את הלב של כולם ולחלק תרופות למי שנמצא שלבו חולה (כמוני למשל). כשהיא השתעממה מזה היא היתה יותר יצירתית, הדביקה לתום סטטוסקופ לטוסיק והקשיבה.
אני: "מה יש לו בטוסיק?"
אמה: "בחילה."