לקחנו את הבנות לד"ר הרמן, ובזמן התור (שעה וחצי, לא פחות) הלכנו לשבת בבן-עמי, הקפה הצמוד. קרואסון עם ריבה, מיץ תפוזים, סופי אפילו אכלה קצת טוסט עם גבינה כחולה ואגסים, בלי האגסים. היה קר שם.
סופי: "מאוד קר בבית קפה הזה."
אני: "כן, הם לא כל כך מחממים פה."
סופי: "הם מחממים רק אוכל."
סופי: "מאוד קר בבית קפה הזה."
אני: "כן, הם לא כל כך מחממים פה."
סופי: "הם מחממים רק אוכל."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה