יומולדת לסבא ושרה

היה יום עמוס. בבוקר אכלנו פנקייקים, סבא רובן ביקר והפרחנו בועות, נסענו לריטה, אכלנו סושי טעים ועוד כל מיני דברים מעולים, ואז אמיר לקח אותי ואת הבנות ליומולדת 95 לסבא ו-97 לשרה.
בזמן המרק של סבתא ריטה, בר הטיל פצצה ואמר: "סבתא, אני יכול להגיד משהו? המרק לא טעים לי." כולם כמעט נחנקו, אבל אז התברר שהמרק באמת קצת משונה השבוע. לבנות זה לא הפריע. הן שתו אותו על הטיפה האחרונה, פעמיים. אמה שתתה ישר מהצלחת, התלכלכה היטב ואמרה בטון אקדמי: "אכילה על הפרצוף זה ממש נוראי. זה נשפך על כל הבגדים."

באירוע של סבא הן התנהגו מקסים, שיחקו עם טליה, יוני, תהל וניתקה, בדרך הביתה, כששאלתי איך היה לה, אמה אמרה לי: "אני מאוד גאה על סבא פיסקה." הן גם אמרו שיהיו להן הרבה ילדים. לסופי יהיו שתי בנות בשם צילי וגילי, ולאמה חמישה: צילי, גילי, פוצקו, שמוצקו והתינוק יואב.

בערב סיפרתי שוב את הספר הקופץ על פיטר פן והתגלגלנו לשיחות השוואתיות בין שני הסרטים למחזמר. הן דיברו על כך שבהשתחוויה של המחזמר, קפטן הוק מראה שבעצם יש לו שתי ידיים והוא לא רשע. אמה הגדילה ואמרה: "ששון גבאי הוא בחור טוב. הוא אפילו יכול להיות חבר שלנו כשנהיה גדולות או משהו."