יומולדת לברייני

אתמול בלילה סופי, שהתקשתה להירדם,  ממש לא הסכימה שאני אצא עם לוקה. בכתה ובכתה. אמרתי שאני אצא איתה אחרי שהיא תירדם וזה רק ביאס אותה עוד יותר, והיא הציעה: "אמא, אל תצאי איתה, מחר בבוקר נצא איתה, בדרך לגן." אמרתי טוב, אבל כמובן שיצאתי איתה כמה דקות אחר כך. בבוקר, כשהיא היתה מוכנה לצאת לגן, סופי ציוותה עלי לקחת את הרצועה, פנתה ללוקה ובישרה לה שהיא באה איתנו. כשלוקה נבחה וכשכשה בזנב, אמה אמרה שלוקה שמחה, וסופי אמרה: "היא אומרת: תודה, סופי!"

היום אחרי הבלט הלכנו לברייני, שאמנם היה לה יום הולדת לפני כמה ימים אבל איכשהו יצא שהבנות קיבלו ממנה מתנות, הינומות ועקבים מפלסטיק ועוד קשקושי פורים מהשוק. ההתלהבות היתה אדירה. להלן ההוכחות.

והיה גם שיעור פיתוח קול קצר