חלוקת תפקידים

הבוקר אמה דווקא היתה הראשונה להתעורר. היא הגיעה אלינו והסבירה לאמיר שצריך למצוא לו תפקיד בהצגה על פיטר פן, זאת מגן מאיר, לא זאת עם חנוך רוזן.
אמיר: "אולי אני אהיה פיטר פן?"
אמה: "לא, יש בובה שמשחקת את פיטר פן."
אמיר: "אה. אולי אני אהיה קפטן הוק?"
אמה: "מה פתאום, אמא קפטן הוק."
אמיר: "אז אולי אני אהיה ונדי?"
אמה: "לא, אני ונדי דרלינג."
אמיר: "אז אולי אני אהיה התנין?"
אמה: "לא, בכלל לא היה תנין בהצגה הזאת."
אמיר: "אז אולי אני אהיה טינקרבל?"
אמה: "אם אתה רוצה להיות טינקרבל, אז סופי תחליף תפקיד."

אחר כך, אחר הצהרים, צעדנו לסבא ראובן, ואכלנו שם ארוחת ערב עם טליה וניתאי ועם עירית, אחות של דליה, ובעלה. היה נחמד מאוד. הבנות השתוללו. בשלב מסויים הן הגיעו עם כובעים שונים ומשונים, ואמה, חבושה כובע כורדי עם מראות וזהבים, אמרה שהיא נסיכה ואני הנסיך. "והנסיך הושיט לה את שתי ידיו," היא אמרה לי. ביצעתי, והיא התחילה להתנדנד מצד לצד. "והם הסתובבו להם בנחת."