החורזת

אמה חזרה הבוקר לתפקיד דורותי, ושרה: "SOMEWHERE מעבר לקשת בעולם/ כל העוברים מקנזס/ קנזס זה מקום מושלם."

אחר כך היא הצחיקה אותי עם ההתרגשות שלה ממשחת השיניים החדשה והמנצנצת עם הציור של ברבי על השפופרת, והיא ציחצחה שיניים כמו בפירסומת, חייכה והודיעה: "יש לזה טעם של ברבי!"

הן לבשו עוד שמלות מעמית הרקדנית, ויצאנו לדרך.  בדרכנו לגן הן החליפו תפקידים: סופי, שלקחה בובה תינוקת, הפכה אותה לטוטו והיתה בעצמה דורותי, ואמה בכלל היתה פתאום ונדי דארלינג, ואז גלינדה, המכשפה הטובה. הן עשו הצגות. כך זה נראה.

גלינדה: "את מכשפה טובה או מכשפה רעה?"
דורותי: "אני לא מכשפה בכלל! אני דורותי. מקנזס."

גלינדה: "אם כך זאת המכשפה?"
דורותי: "מה פתאום! זה טוטו, הכלב שלי."