טפשורת

סופי שמעה כנראה הרבה יותר מדי פעמים את הרטינות שלי לגבי 'התקשורת', או שסתם שמעה מישהו אומר שהיא ואמה בתקשורת אחרי הכתבה עליהן במאקו, ולאחרונה היא אומרת את המילה הזאת בכל מני הקשרים מצחיקים. הבוקר היא דיברה בטלפון קיטי הורוד שלה, ואמרה: "הלו, אמא! אני בטפשורת אז תביאי אותי, אוקיי? יום טוב."

אתמול סבתא מורי היתה איתנו והלכנו לדיזנגוף סנטר, והיא שאלה את אמה על ההופעה של מירי מסיקה בצעדת העגלות, ואיזה שיר היא שרה שם בדיוק. לאמה לא התחשק לשיר, היא רק אמרה: "היא שרה משהו כל כך יפה ועדין, ובשיר שלה הצפרדע לא ניגן."

בבוקר אמה פטפטה עם אמיר במשך דקות ארוכות, והוא בעיקר הקשיב לאוטוסטרדה. אחר כך היא חזרה אלי עם מסקנות. "אמא, אבא אמר שהוא יביא לנו למטוס סוכריות בצורת גור אריה, כי מותר לאכול סוכריות גור-אריה במטוס. מותר!"
אני: "מה זה סוכריות גור אריה?"
אמה: "זה סוכריות כאלה שאבא הביא לנו."
אני: "אבא יודע מה זה סוכריות גור אריה?!"
אמה: "בטח. הוא מת על זה."
(ואני כבר שולחת איחולי בהצלחה לאבא אמיר, כי בשבת, במטוס, ברור לי שהיא תדרוש את הסוכריות המעניינות האלה.)

וקיבלנו עוד שק בגדים מעינב, מה שגרם להתנפלות שהפכה את הסלון לשוק צועני שוקק. הבוקר הן יצאו עם הבחירות שלהן בגאווה לגן.