עוד יום יפהפה מעבר לכל תיאור, משהו שרק תמונות יצליחו לייצג, וגם זה לא יהיה נאמן למקור. הבנות נהנות מהבית, מהפיקניקים, מהשווקים. הן כבר מומחיות בבחירת אפרסקים וניווט בין המונים. היינו היום בשלושה כפרים שנכנסו לרשימה שאנחנו כל כך אוהבים של 'הכפרים היפים בצרפת'. באחרון שבהם, שכבר שכחתי את שמו, היתה כנסיה קטנה ויפה נורא, עם תקרות כחולות והמון פסלים וציורים שהרשימו את הבנות נורא. "הנה הדחליל!" הן קראו בהתלהבות אל ישו הצלוב, ממוסמר אל צלב מעץ, בדיוק כמו הדחליל בסרט. מריה היתה לדורותי, ישו התינוק שאחזה בידיה היה טוטו, ואיש הפח היה איזה בישוף שמן עם כובע גבוה ומחודד. הן לא רצו לצאת משם, ואמה הסבירה: "אבל אני לא רוצה ללכת מפה, יותר מדי יפה כאן!"
ככה זה, הנוצרים תמיד היו חזקים בשיווק
השבמחק