emma and sophie

emma and sophie

יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

עמי ותמי

כשבאתי לקחת את הבנות, פגשתי את תניה בדרך והיא סיפרה שהיו היום הצגות של עמי ותמי ושל שלגיה. שאלתי בתמימותי אם הבנות השתתפו והיא נקרעה מצחוק. מסתבר שסופי היתה תמי ואמה שלגיה, והיא אמרה שסופי התייפחה כשכלאו אותה בכלוב בצורה מאוד מרשימה. סופי עשתה לי שידור חוזר בדרך הביתה.
באותה דרך ארוכה, אמה דיברה בטלפון קיטי שנלקח לגן בבוקר, והודיעה לנו שהיא מתקשרת לאבא. היא אמרה: "אבא? אני רוצה לנסוע כבר לספרד!" ואז היא החליפה לקול עבה ונמוך, וענתה לעצמה: "טוב, אבל עוד כמה שבועות." אני מנסה להסביר להן שזה בשבת הקרובה, ואפילו בשישי בלילה, אבל בשבילן זה או "עכשיו נוסעים לספרד?" או "עוד כמה שבועות."

כשיצאנו עם לוקה בערב, אמה אמרה: "בוא עמי!" וסופי נתנה לה יד. הן דילגו להן, אוחזות ידיים, והתפעלו מהפרפרים והציפורים ומהעצים היפים של היער, עד ששתיהן ראו בית ממתקים והתחילו ללקק ולאכול ופלים ושוקולדים דימיוניים. מן הסתם כל העוברים והשבים עצרו והסתכלו בתדהמה.

מימין לשמאל: תמי ועמי

2 תגובות:

  1. גם אני הכנתי לסוסו טבלת ייאוש עד לסן פרנסיסקו (עוד חודש) ובכל זאת הוא חוזר ושואל: "עכשיו נוסעים לסן פרנסיסקו?"

    השבמחק